פדהאל/מיה קינן
שבע שנים לאחר שזכויותיה של משפחתו נשללו ללא צדק, ובליבו של פדהאל נוצר פצע שמסרב להתאחות – מחליט האיש הצעיר להשיב לבית אביו את כבודו האבוד ואת הרכוש שנגזל ממנו. אולם הצדק שהוא מחפש חמקמק, והדרכים המובילות אליו מעטות ומסוכנות.
מלווה בצל הארוך שהוטל על שמו יוצא פדהאל לדרך, כשהוא אינו מצויד בהרבה יותר מאשר ברכתה של אימו החולה וסיפורי גבורתם של הדורות הקודמים. ואף שהוא עדיין לא יודע זאת, המסע הזה יעצב לעד את גורל הממלכה שהוא אוהב.
פדהאל אינו היחיד שעושה את דרכו לאתיל. גם דיזר, המכונה ‘חרבו של הסולטן’, חותר לעבר עיר הבירה הכוזרית, וחייהן של שתי אחיותיו תלויים בשאלה האם יבצע את התפקיד שהטיל הסולטן על שכמו. וברגע בו שולח יוסף דיאלידאן את ידו כדי להנחית על כוזר האמיתית את מכת המוות האחרונה איש צעיר אחד, אמיץ לב אך שבע אכזבות, הוא תקוותה האחרונה של ממלכה שלמה.
האם יבחר פדהאל, על אף העוולות הרבות שנעשו לו, להציל את כוזר מגורלה? האם ימצא בתוכו את הכוח לסלוח, את היכולת לראות מעבר לסופות החול והכאב, ואת העוצמה הדרושה כדי להתעלות מעל רגשותיו ולבחור בדבר הנכון?
היצירה הפנומנלית ממלכה במבחן שהיכתה גלים וזכתה לאהדה סוחפת בקרב רבבות קוראים בספרים איסתרק, מהללאל ויוזבד – מגיעה לשיאים חדשים בספר פדהאל, האחרון בסדרה. בכתיבתה רבת הגוונים והבלתי ניתנת לחיקוי, שבה מ’ קינן ומפגישה אותנו עם דמויות אהובות המתגלות במלוא תפארתן, ומעלה אל קדמת הבמה גיבורים חדשים, שרישומם ייחרת לימים רבים בליבו של הקורא
כרכיה רכה 86
עמ’
