כל ספרי הרב דרוקמן 20 ספרים שונים מאת הרב חיים דרוקמן זצוק”ל
התורה לדורנו –
בכל שנה ושנה ובכל דור ודור נפגשים ישראל עִם התורה בקריאת פרשותיה. התורה היא א־לוהית ונצחית, וכל פרטיה ודקדוקיה קיימים בכל הדורות ואינם בני חלוף. בשל א־להיותה ונצחיותה מתייחסת התורה גם לייחודיות של כל דור, ומעניקה לו התייחסות המתאימה לו, בהתאם לתקופה המיוחדת שלו.
בסדרת “התורה לדורנו”, עומד הרב חיים דרוקמן על ההארות המיוחדות העולות מפרשות השבוע לכל דור ודור, ובפרט – לדור המיוחד שלנו, דור הגאולה והתקומה.
בסדרה שישה כרכים – מעשי אבות על בראשית (שני חלקים), הגלות והגאולה על שמות, הקדושה והטהרה על ויקרא, בארץ לא זרועה על במדבר, בשערי הארץ על דברים.
קמעא קמעא –
יותר משישים שנות עצמאות מאחורינו, והשאלות הגדולות על אודות תפקידה של מדינת ישראל, מטרותיה וזהותה, רלוונטיות מתמיד. המשברים הפוקדים את הבית הלאומי של העם היהודי אינם מרפים עד שלעתים נדמה כי בכוחם של הצללים להעיב על הנס הגדול של תקומת ישראל.
היכולת לראות את האורות מבין הערפילים, מבלי להתעלם מהאתגרים שעוד נכונו לנו, היא שעומדת בבסיס הספר קמעא קמעא. במבט אמוני המשלב חדש וישן, ומתוך עיון בדברי הנביאים וחז”ל אשר מבטם צופה למרחקים, מבאר לנו הרב חיים דרוקמן את שורשיו של המסע הגדול של עם ישראל, מראשית ניצני ההתעוררות לציון לפני כמאתיים שנה ועד ימינו אלה. תהליך הגאולה, כך הוא מלמדנו, הוא כאיילת השחר המפציעה באופק ומתקדמת קמעא קמעא, בתהליך איטי אך מבטיח.
לזמן הזה –
בסדרת הספרים “לזמן הזה” נמצא את התייחסותו המיוחדת של הרב חיים דרוקמן לזמני השנה. המחבר פורס לפנינו מבט מעמיק לתוכן הנצחי של ימים אלו, בצד התבוננות להארתן המיוחדת בדורנו.
כרך ראשון – ניסן אייר סיון.
כרך שני – תמוז אב אלול תשרי.
כרך שלישי – מרחשון כסלו טבת שבט אדר.
הגדה של פסח בהוצאה מפוארת בנוסח אשכנז ועדות המזרח, ובתוספת ביאורים והארות ברוח תקופתנו מאת הרב חיים דרוקמן שליט”א.
“הגדה של פסח לזמן הזה” מהווה המשך ישיר לסדרת הספרים “לזמן הזה” – האוצרת בתוכה שיעורים על המועדים, מאת הרב חיים דרוקמן שליט”א. בספר זה משובצות כפנינים, על סדר ההגדה, הדגשותיו והארותיו של הרב על ליל הסדר.
הרב, כדרכו, עומד על האמירות המיוחדת והערכים הייחודים של ליל הסדר וההגדה לימינו אלה, ימים גדולים של תחייה ותקומה, אך גם של קשיים ומאבקים. הוא ממחיש כיצד הגאולה האחרונה, כמו כל תהליך טבעי, כוללת במהלכה עליות וירידות, אך סופה בגאולה השלימה.
צמאה נפשי –
פרקי עיון והעמקה בנושא התפילה – מהנשמה המתפללת תדיר ועד לתפילה הנהוגה בימינו.
ניתן לטעות ולחשוב, כי התפילה היא אמצעי לבקשת צרכינו – אך האמת הפוכה. מטרת כל צרכינו היא לעורר אותנו לתפילה, שמשמעותה – השמעת הקול הפנימי של נשמתנו המשתוקקת לדבוק במקורה, ויחד עם נשמתנו – מתרוממת הבריאה כולה אל בוראהּ.
בשבעת שערי הספר “צמאה נפשי”, מברר הרב חיים דרוקמן את עניין התפילה מכיוונים שונים: מהי המשמעות העמוקה של התפילה, כיצד היא התפתחה מציווי כללי לתפילה מתוקנת וקבועה, מהו תוכנן של ברכות תפילת העמידה. ולסיום, שער רחב ומקיף על הקדיש, שכפי רוב פרסומו בציבור – כך רב חוסר הבנתו בעיני רבים.
ושבת –
בספרו “ושבת” מבאר הרב דרוקמן את עקרונותיו המרכזיים של הרב קוק זצ”ל בספר אורות התשובה. מתוך עיון בשלוש פיסקאות ההקדמה הקצרות מתבארת המהפכה שמחולל הספר בהבנת מהות התשובה וחשיבותה לדורנו, תוך התבוננות מפוכחת במציאות. כך נבנית תפיסת עולם שונה לחלוטין על כל מושג התשובה ועל מה שנתבע מאיתנו בהקשר אליה.
בספר כלול גם מפתח ערכים לספר אורות התשובה כולו.
אבות לבנים –
מסכת אבות מניחה לפנינו את הדרכותיהם הנצחיות של אבותינו – חכמינו זיכרונם לברכה. אבותיה רמי ההוד של המשנה תמצתו באמירות קצרות ומחודדות את עיקרי המוסר ועבודת ה` לדורי דורות.
מתוך עיון מעמיק בכתבי גדולי הדורות, מאיר הספר “אבות לבנים” את המסרים הנצחיים של האבות – לנו, דור הבנים. כל זאת מתוך מבט חינוכי המתמקד בייחודו של דורנו זה, דור הגאולה והתקומה, על אורותיו וצלליו.
בסדרה שישה כרכים.
חזון הצמחונות והשלום עם ביאור והרחבות –
בדורות האחרונים תופסת שאלת המוסר והצדק שבאכילת בעלי חיים מקום מרכזי בשיח הציבורי. דעות שונות מנסרות בחלל האוויר, ורבים תוהים לעצמם כיצד על האדם המודרני והנאור לראות את הדברים, והאם יש ליהדות מה לומר בשאלה סבוכה זו.
הראי”ה קוק זצ”ל, מגדולי ההוגים בדורות האחרונים, בחן סוגיה זו במאמרֵי “חזון הצמחונות והשלום”, והציע הלכי רוח מפתיעים, השופכים אור על דרכה החינוכית של התורה לזיכוך האנושות וקידום המציאות לעבר החזון הגדול של “וגר זאב עם כבש”.
בספר זה, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. עיוניו עמוקים, מבוארים ומציבים תפיסה ברורה ומורכבת כאחת, שיש בה כדי לחולל מהפך מחשבתי אצל הקורא ולעורר בקרבו שאיפה אל הטוב – לצד ראייה ריאלית של המצב הנוכחי שבו הוא שרוי.
