הכרך השישי של סדרת “חכמים” נפתח ונסגר ביצירה התלמודית של ארץ ישראל, החל בדור תלמידי תלמידיו של רבי יוחנן (סוף המאה השלישית לספירה) ועד לחתימת התלמוד הירושלמי שנפסק כאילו באחת באמצע המאה הרביעית.
תוכו של הכרך נכנס לעומק בבל התלמודית, לבית המדרש שנוצר בפומבדיתא עם רבה, רב יוסף ותלמידם אביי, ולבית המדרש שנוצר במחוזא עם רבא. במהלך הקריאה בספר אנו עוקבים אחרי מסורות שצמחו בארץ ישראל ונדדו לבבל ולהפך. הסוגיה התלמודית כפי שאנו מכירים אותה מתחילה לקרום עור וגידים, ובסוף ימי אביי ורבא (אמצע המאה הרביעית לספירה) כבר מתקבלת שכבה ראשונה של היצירה הגדולה, התלמוד.
כמו בשאר הסדרה, גם בכרך זה עומדים לנגד עיני הלומד בעלי השמועה, ומתוך העמקה בדמותם מתגלית גם תורתם במלוא קומתה. בהתבסס על עיון יסודי בכל ספרות המחקר התלמודי משרטט המחבר את דמות החכמים ומאפשר ללומדי הגמרא להעמיק את היכרותם עם החכמים העיקריים שיצרו את הספר המרכזי ביותר בתולדות הלימוד בעם ישראל.
הרב ד”ר בנימין לאו מנגיש בספריו ובשיעוריו את מקורות היסוד היהודיים לכלל החברה. ספריו זכו לפופולריות רבה ונהפכו לרבי-מכר.
