הספר המקיף הראשון על כל מפעל ההתיישבות בחבל עזה מראשיתו בתחילת שנות השבעים, רצוף סיפורים וגילויים שחלקם מתפרסמים בספר לראשונה, ביניהם: הצעת יגאל אלון בשנת תשכ”ח 1968 להקים שני ישובים “בין במתכונת היאחזויות נח”ל ובין במתכונת יישובים אזרחיים בין רפיח לבין העיר עזה”, הצעת שר-החקלאות חיים גבתי, “יונה צחורה” בתפיסתו הפוליטית, בישיבת הממשלה בממשלת גולדה מאיר ז”ל, להקים שכונה יהודית בפאתי העיר עזה, ועל תוכנית ההתיישבות שהכינה מערכת הביטחון באוקטובר 1972, בסיווג “סודי”, שנודעה לימים כ”תוכנית האצבעות”, בה נכתב כי ברצועה “תיווצר שרשרת מרכזים ערביים ויהודיים הממוקמים לסירוגין. המרכזים היהודיים יוקפו במספר ישובים קטנים בבחינת פריפריה חקלאית למרכז העירוני”. וכו’.
חגי הוברמן, עיתונאי וחוקר, מסקר את ההתיישבות ביש”ע למעלה מ-15 שנה, תושב נצרים בעברו.
