על שפת העדן
העמקה בכתבי חז”ל בנושא בית המקדש השלישי , או בנושא השוואה בין עץ הדעת לעץ החיים, מכניסה אותנו ישירות אל הדרך ליצור כלים, אבל ממקום שבו יהיה אפשר להשיג את ההבנה במהותה. הרי לכאורה שתי דרכים להפנים תובנות חדשות: ע”י השכל הראציונלי או ע”י הנסיון, כלומר המפגש עם החיים ושורשם. הדרך הראשונה היא הדרך שמקנה בעיקר תוכן, אך אינה מסוגלת להקנות כלים כמו הדרך השניה. כנראה שעלינו חלה החובה לגלות את הדרך השלישית, ללמוד לחשוב במושגים פנימיים עד שההבנה תאפשר יצירת כלים לנפש, כוחות של חיות… אנחנו מלאי רצון לבנות בית לה’, כלומר ליצור את הכלי המתאים להופעתו, ברמה האישית או הכללית. על כן בספר זה נתבונן בדרך “לחשוב טוב” כלומר לחשוב בצורה שב אנחנו מתמלאים חיות. לא חשיבה שמטרתה לדעת, אלא חשיבה שמטרתה להוסיף חיות בחיים ולעדן אותן.
