סבתא לא ידעה קרוא וכתוב/רחל אליאור
על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות.
הסדר הפטריאכלי, מאז העת העתיקה עד המאה ה־20, ראה את האישה כחוטאת ונאשמת, כמקוללת ונענשת על חטא גן עדן.
הדיון מתמקד בנשים יהודיות שחיו בעולם המסורתי שבו נאסר עליהן ללמוד ולרשת את חלקן ברכוש משפחתן; הן שודכו בראשית העשור השני לחייהן, נישאו הרו וילדו בשנים הראשונות של עשור הזה ובמשך שלושה עשורים נוספים הן הקדישו את כל חייהן לשירות הבעל והמשפחה.
הדיון עוסק גם בסמכות הדעת הגברית בעם היהודי ובמשמעות העובדה שאין בספרייה בת מאה אלף הספרים של העם היהודי, בין ראשית הדפוס ועד סוף המאה ה־19 ולו ספר שנכתב על ידי אשה יהודייה בלשון הקודש והביאה לדפוס בימי חייה, וכן אף חיבור של אשה יהודייה בדפוס או בכתב יד בשפה העברית שזכה להכרה והוקרה.
הספר מתמקד בחקירת הצידוקים לאפליה ולשעבוד, להרחקה ולהדרה, להשתקה, לדיכוי ולאלימות כפי שהיא באה לידי ביטוי בעם ישראל ובאומות העולם, שגברים, אשר האמינו ‘כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון’, נקטו בהם ביחס לבנותיהן ולנשותיהן.
הספר עוסק בבחינת משמעותם החוקית, המוסרית והחברתית של סדרים הפטריארכיים הכוחניים שנקבעו בשם האל (‘והוא ימשול בך’) ובניתוח תוצאותיהם החברתיות והשלכותיהם ההיסטוריות.
הספר נחתם באוסף עדויות ספרותיות לא מוכרות על נשים כותבות וקוראות מהעת העתיקה ועד המאה התשע־עשרה.
רחל אליאור היא פרופסור אמריטה למחשבת ישראל ולמיסטיקה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקדת הקתדרה לפילוסופיה יהודית על שם ג’ון וגולדה כהן בחוג למחשבת ישראל. פרופ’ אליאור היא כלת הפרס לחקר הקבלה על שם גרשם שלום מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בשנת 2016 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג’ בסינסינטי ובירושלים. ביום האשה הבינלאומי בשנת 2017 זכתה לאות הוקרה לנשים פורצות דרך המוענק מטעם ויצ”ו ירושלים, על “היותה ממכוננות הפמיניזם הישראלי, על תרומתה לקידום צדק חברתי ופעילותה למען השלום”.
