לעץ אחד חנן פורת
משיח בן יוסף,משיח בן דוד וסוד הרכבתם
“ועשיתים לעץ אחד”. זו פסגתה של נבואת יחזקאל בן בוזי הכהן, אשר חוזה את איחודם של שני העצים – עץ יוסף וע. יהודה – כהרכבה חיה של כוחותיהם ומפעלם.
עץ יוסף- בית השורשים – מגולם בדמותו של משיח בן יוסף, בתנועה הציונית ובמדינת ישראל , ובכל איש התורם מכוחו לבניין החומרי של גאולת ישראל.
עץ יהודה- נוף הענפים נושאי הפרי – מגולם בדמותו של משיח בן דוד , הבונה את קומת הקודש על תשתית החול , ומייסד את מלכות ישראל אשר השכינה שרויה בה. ניצוץ בן-דוד מאיר בכל איש המנשים ברוחו את נשמת האומה.
חנן פורת, איש החיבורים,מלמד כאן את ‘סוד ההרכבה’ בין השניים הללו, לקראת בניינה השלם של מדנית ישראל, העתידה להיות יסוד כיבא ה’ בעולם, כפי שחזה הרב קוק.
בכמה מהמקומות חוזים חז”ל שמשיח בן יוסף ייהרג, ומשיח בן דוד יקום תחתיו. מקורות אחרים מלמדים להיפך, שמשיח בן דוד עתיד להציל את בן יוסף, וכך יתאחדו השניים להנהגת האומה בחומר ורוח בסוף ובנשמה.
“עוד יוסף, חי!”, זו קריאהו-תפילתו של חנן, בספרו כבחיו. גם אם אטם החומר את הרוח הסדקים התפשטו בבניין – לא ימות חלילה משיח בן יוסף. טל חיים ממקור הקודש יחיה את פעלו, להבריאו ולהקימו ברוחו של המלך דוד, גיבור החול המופלא בקודש.
בשלושה שערים ריכזנו כאן את תורת של חנן, כפרקי גאולהף במאמרו ‘עוד יוסף חי’ , בלימוד נבואות זכריה, ובעיון בכתבי ברמח”ל. שרשרת המסירה משתלשלת מן הרחמ”ל אל הגר”א, ממשיכה אל הראי”ה קוק , וממנו אל השניים: בנו הרצי”ה ותלמידו ‘הנזיר’, הרב דוד הכהן, אשר חנן שמע וקיבל מפיהם.
דולה ומשקרה הוא,חנן מכל מעיינותיו. מים רקבים הוא מנביע מן המקדש אל שדות העם בארצו – למען יכה שורש וישא ענפיו, יפרח ויעשה את פריו, ‘ולבבו יבין ושב ורפא לו’.
