חיי עולם על לימוד תורה
אורו עיני, אחרי שנכנסתי לספריה בישיבה לא יכלתי לעמוד מסחרחורת קלה שתקפני, העולם עמד על מדף, יותר נכון מדפים, אינספור מדפים , שורות של ספרים , עומדים , ניצבים , ממתינים לקוראם , לבולעם- שיסיר את חרפת האבק שבין כריכתם.
ממה להתחיל?
לאן לגשת?
רגלי עמדו מלשאת את משקלי , השפלתי מבט וחיפשתי כסא להתיר את מעמסת רגלי מגופי.
נחתי דקותיים . על השולחן ביצבץ ספר “חיי עולם ” . שמעתי עליו, על הרב אבינר, אך לא עמדתי על טיבו.
אחרי שעתיים של קריאה , מרותק לספר אחד בלבד(!), יצאתי לא רק עם אבחנה על גדלותו ורוחב ידיעותיו ועומקו של רב זה, אלא על השיטה והדרך ללימוד התורה, מבלי להיקלע למערבות האפשרוית של לימוד והעירבוב האפשרי אפילו ללמדני וכובשי ספסלי הישיבות ובתי המדרש.
ספר חובה.
