בין עם-ישראל לארץ המובטחת קיים קשר חיים נצחי. אולם, עמוק בלב מנקרת השאלה: מדוע טוב כל-כך לנחול את הארץ, אם הדבר כרוך במלחמות טרור, בשחיתות ובתקשורת עוינת? האם ייתכן שהבטחת ה’ לעמו נועדה כדי להביא עלינו מלחמה בלתי פוסקת, שבה נשפכים נהרות של דם, יזע ודמעות? מוכרחה להיות משמעות עמוקה יותר לרעיון הארץ המובטחת והעם הנבחר. אם מבקשים אנו הסבר כלשהו ל”חבית חומר הנפץ” הגדולה בעולם – המזרח התיכון.
‘זו ארצי’ מתחקה אחר שורשיה הרוחניים של הארץ, משעת בריאת העולם, ועוקב אחר תולדותיה למן ימי האבות ועד לימינו אנו. לאורך הדרך אנו למדים על כיבוש הארץ וההתנחלות בה בימי יהושע, קורותיה בתקופת השופטים, בתקופת המלכים ובימי הנביאים האחרונים. בהמשך נסקרים התהפוכות שאירעו בה במהלך הגלות שלאחר מכן, כולל חורבן בית ראשון ובית שני. ‘זו ארצי’ מתאר את המאורעות שהתרחשו בארץ ובגלות וימי הביניים המוקדמים והמאוחרים; בשעת העליות מגלויות ישראל השונות; ובמהלך ימיה הראשונים של תנועת החסידות, התעוררות ההשכלה והציונות.
התיאור מסתיים בהקמתה של מדינת ישראל ובעימות הישראלי-ערבי הנמשך ללא הפוגה, עד לימינו אלה. התבוננות זו נעשית מבעד לעדשות מיוחדות במינן: המקרא, דברי חז”ל ותורת הקבלה – כפי שאלה מתבארים בתורתו של רבי נחמן.
כאשר מיישמים את דבריה של החכמה היהודית עתיקת היומין על מאורעות ההווה, אנו מגלים פתרון מקורי ואי-פוליטי לבעיות הפוגעות באזורנו מוכה המלחמה והטרור. כאשר אנו צועדים בדרך שמאירה לנו תורתו של רבי נחמן, אנו מוצאים סיכוי חדש וייחודי יותר לשלום אמת נצחי.
