דרשוני מדרשי נשים /נחמה וינגרטן-מינץ, תמר ביאלה מה היה בסופם של רבי עקיבא ואשתו, היא בתו של כלבא שבוע שנתקדשה לו בצנעא ושילחתו ללמוד תורה עשרים וארבע שנים? בבית המדרש של ברוריה יש שאמרו שעלתה בידם ויש שאמרו שלא עלתה בידם […] שלא עלתה בידם, שנצטערה על כל אותן שנים שלא נתעברה ולא ילדה, והייתה יושבת ובוכה על כל אותן התינוקות שיכולין היו להיוולד, עד שנתייבשה דמעתה והייתה שואלת נפשה למות. לשווא היה מפייסה ואומר לה הלוא אנוכי טוב לך מעשרה בנים. […] שעלתה בידם, שכשחזר רבי עקיבא מבית המדרש לאחר עשרים וארבע שנים, שלח את אשתו אף היא ללמוד תורה בבית המדרש לנשים. ומשחזרה היא לעת זקנה, היו יושבים יחדיו ומתבשמים זה מתורתה של זו, וזו מתורתו של זה. ואף תלמידים ותלמידות היו להם לרוב. (מתוך מדרש “אחרי עשרים וארבע שנים”, רבקה לוביץ, עמ’ 122) לו היה מתקיים בית מדרשה של ברוריה לצד בתי המדרש של חכמים, ייתכן כי השיח התלמודי היה מקבל פנים אחרות. ואולם, במשך למעלה מאלפיים שנה היו שערי בית המדרש נעולים בפני נשים. היום, משנפרץ המחסום, אנו מוצאים בבית המדרש לא רק תלמידת החכמים הלומדת והמקשה, אלא גם את האשה הכותבת והיוצרת מדרש חדש בין כתליו. דרשוני – מדרשי נשים, הוא קובץ של מדרשים מקוריים שנכתבו בידי נשים ישראליות הקוראות מחדש את הטקסטים הקנוניים, ומשמיעות, באמצעות שחזור הז’אנר המסורתי משמיעות קול אחר, ייחודי ומרתק. בין דפי הספר מקופלות שאלות מבית היוצר הנשי, כגון: מדוע הפכה אשת לוט דווקא לנציב של מלח? איך הפכה מיכל בת שאול לכלי-משחק בין מלכים? האם גם נשים מצוות ב’לא תחמוד’? מה אומרת אשה שאיבדה הריון יקר בעומדה מול בוראה? מדוע בוכה הקב”ה בבית הדין הרבני? נחמה וינגרטן-מינץ ניהלה בשנים האחרונות את תחום התכנים במחלקה לחינוך בסוכנות היהודית. כיום מנהלת תוכנית לילדים ונוער בסיכון במחלקה לישראל בסוכנות היהודית. עוסקת בשאלות זהות ומגדר ומנחה קבוצות לימוד בנושאים מגוונים. בעלת תואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בר אילן. רעיה לאבי ואם לנוה, טליה ויערה. תמר ביאלה גדלה בבאר שבע להוריה יגאל (ז”ל) ואסתר ביאלה. מרצה וכותבת בנושא המפגש המתהווה שבין פמיניזם ליהדות. בעלת תואר שני בלימודי יהדות ולימודי האשה ממכון שכטר בירושלים. מגדלת עם בן זוגה יהודה מירסקי את בנותיהם נהרה-שולמית ונֹפת-שירה.
