המאבק נגד גזירת ההתנתקות שנגזרה על גוש קטיף ואת ימיו האחרונים של הגוש עד לחורבנו.
המספר – תמר – היא אחת מהנערות שהיו עצורות בכלא מעשיהו כעונש על חסימת צירי תנועה במסגרת המאבק נגד ההתנתקות, ואחרי כן עברה יחד עם חברותיה להמשך המאבק בנוה-דקלים שבגוש. אי לכך, כל האירועים המתרחשים בספר מתוארים מנקודת הראות שלה.
העלילה מרתקת וכואבת, אך גם חדורת אמונה בנצח ישראל ואהבה בלי מצרים לארץ-ישראל ולעם ישראל.
כרגיל בספריה, המחברת מרחיבה את היריעה ומקדישה מקום רב לרקע הכללי של המקום והזמן, ובעיקר לדמויות האנשים (מכל גוני הקשת) החיים ופועלים בספר.
“בכתיבת ספרי”, מציינת אסתר בהקדמה לספר, “אני שואפת לחבר ולקשר, ליצור הבנה והערכה ולבנות גשר בין השסעים בעם, כדי לאפשר היכרות וקרבה, בתקווה שאם יכירו, יבינו זה את זה, ומרגע שיבינו יתאחדו ויתלכדו”. מי ייתן, ושאיפתה זו תתגשם.
