מנוח/אביגיל שוובאחר דמותה המתרחקתנותרת הסופרת והמטפלת הרגשית אביגיל שווב מהורהרת.אחר השיח שהתנהל בין אישה, רעייה, אם בישראל ועקרת הבית,התהליך שנבנה יחד עם אביגיל הביא אותה לעיין ולהעלות עבורכן –כיצד מאורע אחד שחוותה הוא גם מרגש וגם מאכזב?מה קורה לה כאשר עבודות הבית מטילות חתתן ומאיימות עליה, ובפרט בערב פסח?כיצד זה בת כה עדינה וחמה, אינה מסוגלת לשמוע את צליל המילה “צניעות”?האם חובה והכרח לחוש אשמה?ומדוע זה תכה על לוח ליבה ותבטא “אשמנו”?הנכון הוא לדבר ולהעלות בחדר הטיפול מילים ונושאים שאין לאמרם?האם מותר לדוש בחדר הטיפול על חסרונות של אבא או של אמא, מה קיבלה או לא קיבלה בבית הוריה?האם נכון לחתוך קשר שיש בו תלות רגשית?מה זה יעשה לה בנפש עם או בלי הקשר הבלתי נפרם הזה?ולמה? ריבונו של עולם – למה? רק מפני שהיא אישה בישראל, היא ככה סובלת?!
