מקראות גדולות
חמישה חומשי תורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.
בשם מקראות גדולות נקראת מהדורת דפוס של המקרא. שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים:
נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים..
ארבעת מרכיבי המהדורה[
א. נוסח המקרא
מרכיב זה כולל את נוסח המקרא על פי המסורה, כולל ניקוד, טעמי המקרא, ובמקומות מסוימים
גם תווים וסימנים אחרים.
ברוב המהדורות במשך הדורות הייתה קיימת שאיפה לקרב את הטקסט המקראי (נוסח האותיות
, הניקוד, הטעמים) ככל האפשר למסורה של אהרן בן אשר.
אבל רק בדורנו יוצאת לאור מהדורת מקראות גדולות (“מקראות גדולות הכתר”,
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן) על פי עצם כתב ידו של בן-אשר, הוא כתר ארם צובה.
ב. הערות המסורה
הכוונה במרכיב זה להערות המסורה שלצד הטקסט המקראי (“מסורה גדולה” ו”מסורה קטנה”)
הדנות בעיקר בכתיב של המקרא (כגון אותיות חסרות ומלאות).
גם כאן, במשך הדורות לא הייתה למהדירים השונים שום אפשרות למסור את אותן ההערות
שכתב בן-אשר, והם סמכו על קובצי הערות מסורה של אחרים.
ב”מקראות גדולות הכתר” (ראו לעיל), נדפסו הערות המסורה כפי שכתבם בן-אשר בכתר ארם
צובה
. במקומות שהכתר לא נשמר, הערות המסורה נלקחו מכתב יד לנינגרד.
ג. תרגומים
לצד הפסוקים נוספו תרגומים שלהם לארמית, בעיקר תרגומים מתקופת התנאים.
בכל דפוס של מקראות גדולות ניתן למצוא את תרגום אונקלוס על התורה ואת תרגום יונתן
על ספרי הנביאים
. חלק מהדפוסים מוסיפים גם תרגומים ירושלמיים שונים לתורה ולכתובים.
הדפסת התרגומים בניקוד מלא מהווה איפיון בולט של מהדורת מקראות גדולות לאורך השנים.
תרגום אונקלוס לתורה ותרגום יונתן לנביאים תמיד נדפסו ב”מקראות גדולות” בניקוד מלא (
וכך הם גם מופיעים בכתבי יד עתיקים של מקרא והתרגום, משולבים פסוק אחר פסוק
), משום שהיה להם תפקיד ליטורגי, דהיינו הקריאה הרשמית של “מקרא ותרגום”.
גם התרגומים הירושלמיים, אם הם נדפסו, הופיעו בניקוד מלא.
ד. מבחר פירושים
בכל מהדורת מקראות גדולות יש מבחר של הפרשנות היהודית הקלאסית.
לרוב, מדובר בפרשנות הפשט הקלאסית של ימי הביניים (בעיקר פרשני המקרא מתקופת הראשונים
), אבל יש מהדורות שהדפיסו גם פרשנות שנוטה יותר ל”דרש”, וגם פרשנות מאוחרת יותר.
ברוב המהדורות הנפוצות היום ניתן למצוא את פירושיהם של רש”י, רשב”ם,
ראב”ע (אבן עזרא) והרמב”ן על התורה,
ואת פירושיהם של רש”י, רד”ק, ראב”ע, ר”י קרא, רלב”ג ו”מצודות”
על ספרי הנביאים והכתובים.
הפניות לדיונים תלמודיים
חיבורים נוספים המופיעים במקראות גדולות הם חיבורים המפנים את הלומד לדיונים בתלמוד
העוסקים בפסוק המופיע.
החיבור המקובל בדרך כלל הוא תולדות אהרן, אם כי יש שהוסיפו לו את בית אהרן
וחיבורים אחרים.
