אמנות כפרשנות-פרשת השבוע בראי האומנות / מאת יעל מאלי
פרופ’ שלום צבר
חוקר ומרצה לאמנות ופולקלור יהודי והשוואתי בחוגים לתולדות האמנות ופולקלור ותרבות עממית, האוניברסיטה העברית בירושלים
ספרה של יעל מאלי מעלה על נס את חשיבותו של ספר הספרים כמקור השראה מרכזי לאמנים למן שלהי העת העתיקה ואילך. יצירות מופת אהובות פרי מכחולם של גדולי האמנים בתרבות המערב, לצד יצירות עממיות מהתרבות היהודית בעבר ועבודות של אמנים ישראלים בני זמננו, נוצרו בעקבות הסיפורים והרעיונות המופיעים בין דפיו. יצירות האמנות משקפות, כפי שמודגם בספר שלפנינו, את פרשנותם והבנתם של האמנים את היצירה המקראית והרעיונות הדתיים־פרשניים של החברה והזמן בהם כל אחד מהם פעל. מרתק לגלות עד כמה חבויה ביצירות העבר של אמנים נוצרים, לעתים שלא מדעת, מסורת פרשנית הקרובה או נסמכת למסורת יהודית, ולעתים גם בהקבלות מאלפות לאמנות של קהילות ישראל ויחסי הגומלין התרבותיים־אמנותיים ששררו בינה לבין זו של שכנותיה.
הרב ד”ר בני לאו
רב בית כנסת הרמב”ן בשכונת קטמון בירושלים, ראש מיזם 929 — תנ”ך ביחד ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
תפקיד הפרשנות המדרשית היה מאז ומעולם להאיר נקודת מבט שנעלמה מעיני המתבוננים. הקושי הגדול בהבנת פרשנות מדרשית, מילולית או ויזואלית, הוא ביכולת החדירה של המתבונן והלומד לעולמו הכמוס של היוצר. ספרה של יעל מאלי הוא הסרת הפרגוד והדרכת המתבונן אל אותם חדרים כמוסים שדרכם מקבלת התורה הארה פרשנית חדשה.
דב אלבוים
סופר, עורך, עיתונאי, מנחה טלוויזיה ומרצה לפילוסופיה יהודית
ספרה של יעל מאלי מוסיף רובד מרתק ורענן לפרשנות על סיפורי המקרא ופרשות השבוע. ההפתעות והחידושים הם רבים. המחברת מראה, למשל, כי בחירתו של פטר ברויגל להדגיש את מקומם של בעלי החיים בגן עדן היא בעלת השלכות עקרוניות על הבנת המוקד של סיפור גן עדן במקרא; ובמקום אחר היא מראה כי האיור המתאר את רצח הבל בתנ”ך אלבה, כתב יד ספרדי מאויר מן המאה ה־ 15 שהוכן בשביל פטרון נוצרי, מציג פרשנות לא מוכרת שמקורה בספר הזוהר. לכל אורך הספר מזומנים לקורא מפגשים חדשים עם הפרשיות העתיקות.
