דורותיאה היא הראשונה שמתאבנת במקום. עיניה נקרעות בהלם. האם היא רואה נכון? האם אין זה מחזה תעתועים? שאל שחור משתלשל. חצאית ארוכה. שביס, גם הוא כהה. ומתחתיו, זה לא יכול להיות! לא יתכן בעולם!!! אבל זה בדיוק מה שרואות עיניה. מתחתיו מרצדות, קטנות, ערניות, חדות כתער. העיניים של אמא. (…) דיסלדורף, נהר הריין, פרחי האיידלוויס, פרידריך וילהלם, תחנת המשטרה, נופים שפורצים אל תוך הלב ואנשים שפותחים חלונות או נועלים אותם היטב. ניסן ולוי מצגר, שני אחים. פרידריקה ורבקהלה שתי גיסות, ודורותיאה אחת. למי את שייכת באמת? ימים יבואו ולבבות יגידו… על סערה שחצתה משפחות וערים. על גלים שלקחו אותם קרוב… כל כך קרוב… ועל פולאריס זורח בחושך. מורה את הדרך.
