אלישע בעל כנפיים הוא דמות המוזכרת בתלמוד הבבלי (מסכת שבת) בתקופת גזירות השמד של אדריאנוס. במסגרת הגזירות נקבע כי המניח תפילין יוצא להורג. למרות הגזירות, היה אלישע מניח את התפילין ויוצא לשוק. חייל רומי ראה זאת ורדף אחריו. כשתפסו שאל אותו מה יש בידו, ואלישע ענה “כנפי יונה”; להפתעתו ראה החייל כי בדרך נס, אכן בידיו של אלישע היו אלה כנפי יונה, ומאז הוא נקרא “אלישע בעל כנפיים”. (ויקיפדיה)
קרו ליה אלישע בעל כנפים שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו יקרו את מוחו והיה אלישע מניח תפילין ויצא לשוק וראהו קסדור אחד רץ מלפניו ורץ אחריו כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו א”ל מה בידך אמר לו כנפי יונה פשט את ידו ונמצאו בה כנפי יונה לפיכך היו קוראין אותו בעל כנפים מאי שנא כנפי יונה דא”ל ולא א”ל שאר עופות משום דדמיא כנסת ישראל ליונה שנאמר (תהלים, ס”ח, י”ד) כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ מה יונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ”ט, עמוד א’)
